החלטה בתיק רע"א 3068/12

           זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט ע' גרוסקופף) מיום 11.3.2012, בה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק על הסף של תובענה שהגישה המשיבה נגדם.

1.        המבקשת 1, חברת ש.א.מ מרכז הגז בע"מ (להלן: מרכז הגז) היא חברה בבעלותו של המבקש 2 ובניהולו של המבקש 3 העוסקת בתחום הגז. בשנת 1998 הגישה המשיבה, החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ (להלן: אמישראגז), העוסקת בשיווק גז לצרכנים ברחבי הארץ, תביעה נגד המבקשים 1 ו-2 לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"א 2339/08), בה טענה כי המבקשים החזיקו, סיפקו ומכרו מיכלי גז השייכים לה. ביום 4.12.2000 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיה ניתן צו מניעה קבוע נגד המבקשים המורה להם לחדול ולהימנע מעשיית שימוש בציוד הגז של אמישראגז וכן להימנע מליצור קשר עם צרכניה (להלן: פסק הדין המוסכם). בהמשך הגישה אמישראגז לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלוש בקשות שונות לפי פקודת ביזיון בית המשפט במסגרת ת"א 2339/08, בהן טענה כי מרכז הגז עשתה שימוש במיכלי הגז שלה בשורה של הזדמנויות והפרה בכך את פסק הדין המוסכם (בקשות מיום 11.10.2009; מיום 12.5.2010; ומיום 27.6.2010). בקשות אלו התקבלו כולן ובית המשפט השית על המבקשים קנסות כספיים (תחילה מותנים ובהחלטתו השנייה והשלישית קנסות בפועל) בגין ההפרות הנטענות.

           בתוך כך, ביום 16.8.2009 הגישה אמישראגז תביעה נגד המבקשים 1 ו-2 לבית משפט השלום במחוז מרכז (ת"א 11816-08-09 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 11816-08-09 end_of_the_skype_highlighting) בה עתרה לקבלת צו לכינוס נכסים קבוע ובכלל זה למינוי כונס נכסים זמני לצורך תפיסת מיכלי הגז שלה המוחזקים בידי המבקשים (להלן: תביעת הכינוס). לאחר שניתן צו כינוס זמני הועברה תביעת הכינוס לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז ובהחלטתו מיום 2.11.2010 הורה בית המשפט (השופט ע' גרוסקופף) כי בהתאם להסכמת הצדדים ימונה כונס נכסים לתקופה של שנה ותפקידו יהיה ביצוע בדיקות פתע במתקן מילוי הגז של המבקשים. בהחלטתו מיום 16.6.2011 קבע בית המשפט כי תביעת הכינוס תיוותר תלויה ועומדת עד תום תקופת מינוי הכונס וכי אמישראגז תגיש עד יום 13.11.2011 דו"ח בדבר פעילותו של הכונס ובו תבהיר האם יש צורך להמשיך ולנהל את ההליך.

2.        ביום 27.6.2011 הגישה אמישראגז לבית משפט קמא תביעה כספית בסך של 5,000,000 ש"ח נגד המבקשים בגין שורה של אירועים שפורטו בכתב התביעה בהם, לטענתה, מילאו המבקשים וסיפקו מיכלי גז שלה, שלא כדין (ת"א 45508-06-11) (להלן: התביעה הכספית). בתביעתה טוענת אמישראגז, בין היתר, כי מעשיהם של המבקשים כאמור עולים כדי עוולות מסחריות, הסגת גבול במיטלטלין, גזל והפרת חובה חקוקה וכי השימוש שהם עושים ברכושה יש בו משום עשיית עושר ולא במשפט. בתגובה, הגישו המבקשים ביום 26.9.2011 בקשה לסילוקה של התביעה הכספית על הסף, בטענה כי נוכח ההליכים הקודמים בין הצדדים מיצתה המשיבה את עילתה וכן נטען כי קם נוכח ההליכים הקודמים מעשה בית-דין החוסם את התביעה הכספית. המבקשים הוסיפו וטענו לעניין זה, בין היתר, כי אמישראגז זכתה בסעדים אחרים בגין אותן עובדות וכי היא לא קיבלה רשות לפצל את סעדיה. להשלמת התמונה יצוין כי בחודש אוקטובר 2011 הגישה אמישראגז בקשה לפיצול סעדים במסגרת תביעת הכינוס ובהחלטתו מיום 7.11.2011 התיר לה בית המשפט לפצל את סעדיה "באופן המאפשר לה להגיש תביעה לסעדים שלא נתבקשו בתובענה הנוכחית, ובכלל זה גם סעדים כספיים". המבקשים מצדם הגישו בקשה לביטול ההחלטה בטענה שהיא ניתנה טרם שהגישו תגובה. בהמשך (ראו החלטה מיום 11.3.2011), ביטל בית המשפט את החלטתו המתירה את פיצול הסעדים בקובעו כי הדיון בה התייתר נוכח החלטתו מאותו יום בעניין התביעה הכספית - היא ההחלטה נושא הבקשה שבפני - אשר תפורט להלן.

3.        בהחלטה מיום 11.3.2012 דחה בית משפט קמא את הבקשה לסילוק התביעה הכספית על הסף בקובעו כי אומנם האירועים שבהם היא עוסקת פורטו בתביעת הכינוס, אך אלה שימשו באותו הליך כרקע בלבד על מנת להבהיר את הבקשה יוצאת הדופן שהוגשה בו. בית המשפט הוסיף וקבע כי התביעה הכספית עניינה פיצוי עבור נזקים שנגרמו בשל ההפרות הנטענות בכתב התביעה ואילו תביעת הכינוס עסקה בסעד צופה פני עתיד - מינוי כונס נכסים קבוע - נוכח החשש של אמישראגז מפני הפרות עתידיות. סעד כזה, לגישתו של בית משפט קמא, אינו ממצה את העילה בגין הפרות העבר ועל כן דחה את הבקשה למחיקה על הסף. בית המשפט ציין עוד כי במסגרת תביעת הכינוס נתבקש סעד של פיצול סעדים וכי הוא היה נוטה לאשרו אילו סבר שסעד כזה נדרש בנסיבות העניין.

4.        בבקשה שבפניי טוענים המבקשים כי תביעת הכינוס והתביעה הכספית מבוססות על מסכת עובדתית זהה ועל עילות זהות; כי מכלול העובדות והפרטים ששימשו את אמישראגז בהגשת התביעה הכספית היו בהישג ידה כבר בעת ניהול תביעת הכינוס; וכי בנסיבות אלו חל הכלל של מעשה בית דין מחמת השתק עילה ולכן שגה בית משפט קמא משלא דחה את התביעה הכספית על הסף. לטענת המבקשים, ההבדל בין התביעות הוא בסעד הנתבע בהן ובנסיבות אלו של "זהות עילות", חלים הכללים של השתק עילה ומיצוי עילה על התביעה המאוחרת וכי בעל דין המגיש תובענה חייב לרכז בה את כל הסעדים העשויים לצמוח לו מתוך אותה מסכת עובדתית. המבקשים מוסיפים וטוענים כי אין נפקות לכך שתביעת הכינוס עסקה בסעד צופה פני עתיד וזאת משום שלטענתם הייתה לאמישראגז הזדמנות לתבוע את כלל הסעדים כבר במועד הגשתה. עוד טוענים המבקשים כי היה על אמישראגז להבהיר בהליכים הקודמים כי בכוונתה להגיש הליך נוסף והם מציינים כי מסכת העובדות העומדת בבסיס התביעה הכספית שבכאן שימשה את אמישראגז גם בשלוש הבקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט שהגישה. לטענת המבקשים, היה על אמישראגז להגיש בקשה לפיצול סעדים מראש, בעת שהגישה את הבקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ועוד הם טוענים כי אין ממש בטענתה של אמישראגז לפיה הטעם לכך שהסעד הכספי לא נתבע כבר בתביעת הכינוס הוא משום שזו הוגשה באופן דחוף ומיידי.

5.        אמישראגז טוענת מנגד כי תביעת הכינוס והתביעה הכספית אינן מבוססות על אותה עילה ואף הסעדים הנתבעים בכל אחת מהן - שונים. תביעת הכינוס עניינה תפיסת מיכלי הגז שלה שהיו או יהיו בידי המבקשים, ואילו עילתה של התביעה הכספית היא העוולות המסחריות שביצעו המבקשים במילוי מיכלי הגז שלה, באספקתם לצרכנים ובהתעשרותם שלא כדין כתוצאה מכך. המסכת העובדתית העומדת בבסיס כל אחת מן התביעות אף היא שונה לטענתה ובעוד שתביעת הכינוס מבוססת על הימצאות מיכלי הגז שלה אצל המבקשים התביעה הכספית עוסקת במילוי ובאספקת הגז לצרכניה. עוד טוענת אמישראגז כי מרבית האירועים נושא התביעה הכספית התרחשו או נודעו לה רק לאחר הגשת תביעת הכינוס, וכי תביעת הכינוס עודנה תלויה ועומדת ולכן היא לא הייתה מחויבת על-פי הדין להגיש בקשה לקבלת היתר לפיצול סעדיה; כי היא הבהירה בתביעת הכינוס שהיא מתכוונת לפנות לערכאות בהליכים המתאימים בגין האירועים המתוארים בה; וכי ממילא הוגשה "למען הזהירות" בקשה לפיצול סעדים ולאיחוד הדיון בשתי התובענות. אמישראגז מציינת עוד כי תביעת הכינוס הוגשה תחילה לבית משפט השלום אשר לא היה מוסמך עניינית לדון בתביעתה הכספית בסך 5,000,000 ש"ח. אשר להליכים בהם נקטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, אמישראגז טוענת כי הכלל בדבר מיצוי העילה לא חל עליהם שכן הליכים אלה עניינם באכיפת פסק הדין המוסכם, הסעד הכספי שניתן במסגרתם הוא פלילי באופיו (קנס לטובת אוצר המדינה) ולא הייתה אפשרות לעתור באותם הליכים לסעד כספי של פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה.

6.        דין הבקשה להידחות.

           הלכה היא כי בית המשפט של ערעור יטה שלא להתערב בהחלטות דיוניות אשר משמעותן המעשית היא המשך בירור ההליך לגופו (ראו: רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' אהובים, פיסקה ג' (לא פורסם, 18.5.2006); רע"א 8524/10 טיב טעם הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' פרימיוס קלאס בע"מ, פיסקה 6 (טרם פורסם, 30.1.2011) (להלן: עניין טיב טעם); רע"א 410/11 סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב בתפקידו כנאמן על הסדר הנושים, פיסקה 33 (טרם פורסם, 3.10.2011) (להלן: עניין סלאלום); רע"א 9070/11 אייזיקוביץ' נ' קלוגר, פיסקה 6 (טרם פורסם, 16.1.2012)). זאת ועוד, סילוק על הסף של תובענה הינו סעד קיצוני ובית המשפט יעשה בו שימוש במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, בהם ברור כי גם אם התובע יוכיח את מלוא טענותיו לא יוכל הוא לזכות בסעד המבוקש (ראו: עניין טיב טעם, שם; עניין סלאלום, פיסקה 34). ההחלטה נושא הבקשה שלפניי, בה הורה בית משפט קמא על דחיית הבקשה לסילוקה על הסף של התביעה הכספית, היא החלטה דיונית המבכרת את קיום ההליך ובנסיבות המקרה דנן משמעותה היא המשך בירורה של התביעה הכספית בפני אותו מותב הדן גם בתביעת הכינוס. יתרה מכך, ככל שתביעת הכינוס עדיין תלויה ועומדת (וכך עולה לכאורה מטיעוני הצדדים), אין כלל מקום לטענת מעשה בית-דין בקשר להליך זה ובאשר להליכי הבזיון צודקת המשיבה כי הליכים אלה אין בהם כדי לחסום תביעה כספית מן הנימוקים שפירטה. אשר לטענה בדבר מיצוי העילה חזקה על הערכאה הדיונית כי תשכיל לנהל את הדיון בתביעת הכינוס ובתביעה הכספית באופן יעיל וממצה אך אם סבור בית המשפט כי אין מקום לאיחוד שני ההליכים מוטב לפתוח למשיבה את מסלול התביעה הכספית על דרך של היתר לפיצול סעדים בתביעת הכינוס, היתר שהמשיבה עתרה לו ממילא. מכל מקום, שוכנעתי כי בנסיבות שתוארו לא נפגעה כל זכות מהותית של המבקשים ועל כן, אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור (ראו רע"א 4816/07 מדינת ישראל נ' רובינסון, פיסקה 9 (טרם פורסם, 6.7.2009)).

           הבקשה נדחית, אפוא.

            המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך-דין המשיבה בסך של 7,500 ש"ח.

           ניתנה היום, ל' בסיון התשע"ב (20.6.2012).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. גק

מרכז מידע, טל' 077-2703333 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 077-2703333 end_of_the_skype_highlighting ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

התקשר

שלח SMS

הוסף ל- Skype